קול באשה 

קול באשה / שמעון טל רז

שירת קולך הפנימי עדיין רוטט והומה בי, בגופי היגע

בנפשי המתלקחת.

היכל הנגון הוא הקרוב להיכל התשובה.

שובה ישראל לעמך, למולדתך, אף כי גרשוך מהסתפח

בנחל עוזך.

נגון קורות החיים, כמו היה ניגוני בקול נשי,

קול תפילת לאה או חנה, משכנע ואמין,

כמו אומר לא אפסה תקוה, תאמין ובטח.

לרגע דימיתיך למלאך הגואל אותי,

לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי.

כמו ייחלתי לרגע זה שנות דור,

למזוג האמונה וחדוות המינים.

ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה.

דודאי ראובן כמו קבלו משמעות חדשה, חיה ונושמת,

עדות לזכרון שלא מש, ולא מת.

נשמת אדם תלמדנו,

אהבה מהי.

עולמך תראה בחייך,

תמו נדודיך וערגת מילותיך,

כיסופי ניצוצות נשמת אדם,

ימלאו ישותך ועולמך.

ישקני מנשיקות פיהו,

כי ריח שמניך טובים,

מגע שפתייך ענוג וקסום,

אין ייאוש בליבי

למרפא עצבוני.

עשן המערכה מסתלסל מפי,

וכמו בוקע רקיעים,

שערי דמעה לא ננעלו.